פוליאמור, סווינגרס ויחסים פתוחים – על מה מדובר בכלל?

פוליאמור, סווינגרס ויחסים פתוחים – על מה מדובר בכלל?

במשך מאות שנים לימדו אותנו שאנו חייבים לבחור בן זוג, אדם אחד שילווה אותנו לאורך כל הדרך, אדם שאיתו נחלוק את חיינו וניחיה שמחים ומאושרים עד עצם היום הזה…
על כן כששומעים על יחסים פתוחים, סווינגרס (החלפת זוגות) או פוליאמור (זוגיות עם יותר מאדם אחד) רוב האנשים ירימו גבה, יצקצקו או יגידו “פויה!” כי כאשר אנחנו לא מבינים משהו, יותר קל לנו לגנות אותו, להגיד שזה רע או מגעיל ולתקוף כל סוג חיים שלא תואמת את אמות המידה שלנו.
ואולי דווקא בגלל הסטיגמות והדמוניזציה שעושים בהקשר הזה, אנשים יודעים מעט מאוד (ואפילו כלום…) על סוגים שונים ואלטרנטיבים בזוגיות.

בתרבות המערבית לגבי יחסים זוגיים שולטת בצורה ברורה המונוגמיה, למעשה אנשים רבים חושבים כי מונוגמיה קיימת מאז ומתמיד ושזו הדרך ההגיונית היחידה לחיות בזוגיות.
על פי הגדרה, מונוגמיה אומרת שאנחנו חולקים את אהבתנו עם אדם אחד בלבד, מערכת יחסים בלעדית הן רגשית ומינית כאחד.

האמת שמונוגמיה היתה קיימת תמיד ובמהלך כל ההיסטוריה בכפיפה אחת עם מבנים זוגיים אחרים, כגון פוליגמיה, שבו גבר יכול היה להיות עם מספר שותפות או נשים.

אבל… זמנים משתנים ובעידן המידע הזמין כשמורינו ורבינו “גוגל” בא לעזרינו הכל משתנה ומתהפך בקצב מסחרר, וכשזמין וקל כל כך ליצור קשרים בלי להרים את תחתינו מהכיסא וכשיש אפשרות למצוא לעצמינו התאמות כל כך קלות עם רעיונות, טעמים, הבנות והשקפות דומות לשלנו במרחב הקיברנטי, אז מה הפלא שיותר ויותר אנשים מחפשים את דומיהם במרחב הוירטואלי?
מספיק פורום, אתר או קבוצה כלשהי ברשת ו… אופ מצאנו לנו זוג נוסף, בחורה זורמת או כל דבר אחר שנרצה כדי לגוון בחיי הזוגיות.

לא מזמן קראתי פוסט מאוד מעניין של בלוגרית מיוחדת מאוד, אישה לסבית פמיניסטית ואקטיביסטית (טבעונות, קידום האישה ועוד כל מיני נושאים מגוונים ומרתקים) שבו מספרת שבגלל צרות המחשבה של הרבה מהקולגות שלה היתה צריכה לבדוק איפה היא “יכולה לצאת מהארון ואיפה לא” והיא לא התכוונה דווקא בגלל היותה לסבית אלא בכלל על כל פועליה. היא הבינה שבסביבה של אנשים שברובם שמרנים לחשוף את סגנון חייה וההעדפות הכלליות שלה לא יהיה ישים, פרקטי או מקדם על כן החליטה מה הם הדברים שחבריה לעבודה ידעו עליה.
דבר ראשון היא החליטה לספר על כך שהיא לסבית, היה ברור לה שאת זה היא לא מסתירה, היא גאה במי שהיא ושזה חלק מזהותה.
דבר שני , על אף שהסביבה בה עבדה היתה קצת שוביניסטית היא החליטה גם לחשוף שהיא מאמינה בשיוויון בין המינים (על אפם וחמתם של כמה יצורי אלפא שקיבלו עצבים מה”לסבית” הזאת כדבריה ) ועל אף ש-2 הנושאים יצרו סביבה שיח לא פשוט, לחשושים ועימותים החליטה שלא תתייחס לשמועות ולא תיצור פרובוקציות אבל תעמוד על שלה בלי ליצור בעיות מיותרות או להיסחף למערבולת הפטפטת המיותרת אך כמובן שלא תשקר לגבי הנושאים הללו.
אבל היה עוד משהו אחד בחייה שהחליטה להשאיר לעצמה ולא לדבר על זה, היא היתה פוליאמורית, זאת אומרת שהיו לה בנות זוג ויחסי אהבה עם יותר מאדם אחד בכל פעם.

אני זוכרת שכשקראתי את הפוסט הבנתי בדיוק למה החליטה לא לספר, כי לא משנה כמה התקדמנו בימינו לגבי העדפות מיניות , יש עוד הרבה אנשים שמרימים גבה על על כך ועל אף שהתקדמנו שנות אור מאז שזוגיות מאותו המין נחשבה לאסורה, או לא נכונה או תועבה…רחמנא לצלן …. (מה לעשות? וחבל שיש עוד אנשים שעוד חושבים ככה) האם העולם מוכן לשמוע על מערכות זוגיות אלטרנטיבית?
ממממ… לא נראה לי…

למרות שהרבה מבינים שיש זוגות שחיים במערכות פתוחות, אנשים נוטים להסכים שמה שנעשה בין בני הזוג, בצנעה ובין קוטלי הקירות שלהם (או מועדונים או כל מקום אחר) שייך להם בצורה פרטית ואין שום צורך לשמוע או לדעת על זה וכמו שאמרתי קודם, להזדעזע על הומוסקסואליות זה כבר לא פוליטיקלי קורקט אבל להזדעדה על יחסים פתוחים או כל מערכת שאינה מונוגמית בוודאי שמותר…. הרי מה זאת אומרת? איך ייתכן שבן אדם יכול לאהוב, לשכב או ליהנות מיותר מזוגיות אחת???
לא מתקבל על הדעת….
האמנם…??

הבעיה שאנו כבני אדם נוטים לגנות כל מה שאיננו מבינים (כמו שכבר כתבתי קודם) אנו חושבים שאם יש אנשים “שעושים את זה” כניראה הם סוטים, חושבים רק על סקס, בוגדנים ובטח קלי דעת.
וברור שהם הולכים עם כל אחד בלי לברור, או…. אלוהים יודע מה עובר על האנשים בראש.
אני החלטתי לא לשפוט, להקשיב למה שיש לאנשים בזוגיות אלטרנטיבית לספר, מה הביא אותם לבחור בזה ולמה, אני לא חווה דיעה כאן, לא שלילית ולא חיובית, מזמן למדתי שכל אדם בוחר את חייו ע”פ ראות עיניו, ואם ככה הם אוהבים את חייהם, מי אני להגיד אבוי לי????
אז בואו נעשה קצת סדר במונחים…


יחסים פתוחים:

הנחת היסוד שלהם היא שכשיש שותף בלעדי (מונוגמיה מוחלטת) יש בזה צביעות ,מוסר כפול ותסכול כי אם אוהבים את בן הזוג למה לאלץ אותו להסתפק בפרטנר אחד בלבד? למה להכריח לחיות חיים מונוגמים? אבל לחיים האלה יש תנאי עיקרי וחשוב, במערכת הזאת כנות הינה המפתח זאת אומרת, אם יש למי מבני הזוג: זוגיות או הרפתקאות נעימות מחוץ למערכת חובה לספר אחד לשני, היחסים כשמם כן הם, הכל פתוח בלי שקרים או משוא פנים.
במערכת זאת יש פרטנר יציב ועיקרי וגם יחסים משניים שיכולים להיות מיניים או יחסי אהבה ו/או ידידות.


סווינגרס:
הכוונה כאן היא החלפת זוגות כשהמטרה הינה ארוטית ומינית בלבד. מרבית הזוגות שעוסקים בסווינג לא מערבים רגשות כלפי השותף או השותפה המזדמנים, המשיכה הינה מינית בלבד וכמובן בהסכמה של 2 בני הזוג. הולכים למסיבות, נפגשים בבתים או מועדונים, מכירים דרך האינטרנט או קבוצות המיועדות לסווינגרס. המפגשים יכולים להיות יחסי מין מלאים עם עוד זוג (או יותר) או יחסים חלקיים או של מציצנות, או אקסהיביציוניזם או מה שיעלה על הדעת ושמוסכם על כל המעורבים. ובניגוד לדיעה הרווחת שגברים הם אלה שיוזמים את הרעיון, המצב אינו תמיד כזה , גם נשים בוחרות בסווינגינג, אך יש חשיבות עליונה על הסכמה של 2 בני הזוג כי אם לא הסבירות שזה יצליח שואף לאפס. בדרך כלל יש החלטה זוגית לפלפל את מערכת היחסים דרך מפגשים מיניים בלבד כשהכל פתוח בין השניים ועל פי מה שזוגות מספרים חייבים זוגיות איתנה כדי לקדם סוג זה של יחסים כי חייבים לזכור שלאחר המסיבה… חוזרים לשיגרה..


פוליאמוריה:
העוסקים בו מאמינים כי אהבה ואירוטיקה אינם ייחודיים לזוגיות יחידה כך שניתן לאהוב ולהתחבר מינית עם אנשים שונים, כשכל בני הזוג המעורבים יודעים מודעים ומקבלים את כולם. פוליאמורים יכולים להיות אנשים עם זוגיות יציבה או זוגיות עיקרית כמו זוגות נשואים או זוג קבוע. והקשר אינו מיני בלבד אלא מעורב בזה רגש ואהבה אמיתית לכל אחד מהפרטנרים המעורבים.

אני מסיימת כבר אוטוטו לכתוב את המאמר/פוסט/דיעה (מה שנראה לכם) הזה ואני מבינה שיש עוד מלא דברים שאני רוצה עוד לומר ולספר לכם, ריאיינתי אין ספור אנשים מיוחדים שסיפרו לי על חוויותיהם, על פחדיהם, אנשים כמוני, כמוך שהולכים לעבודה, נפגשים עם המשפחה, מגדלים ילדים וחיים בצורה שונה לגבי מיניות ואהבה.

כל אדם וכל זוג הינם עולם ומלואו, האם לכנות יתר, ערכים, קבלה פנטזיות ותשוקות יש השלכות?
לדעתי הצנועה… לגמרי לגמרי כן…
אבל שאלת השאלות לטעמי היא דווקא: האם זוגות במערכות אלטרנטיביות הם יותר כנים מאלה שבוחרים לחיות במונוגמיה ונאמנות? האם אלה שמוצאים את הנחלה בידיעה שיהיו עם בן אדם אחד כל החיים הם מאושרים יותר?
אני לא מצאתי תשובה חד משמעית פרט ל…. איש איש באמונתו יחיה.

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *