תגית: דימוי גוף

אני לא מתנצלת או מבקשת סליחה

אני אוהבת סקס. אני אוהבת לדבר על סקס.
זקפות, ויברטורים, משחק מקדים, ושאר פנינים מרכיבים חלק ניכר מהשיחות שלי בעיקר כשאני רוצה לזעזע כמה פוריטנים מעצבנים שלא מבינים איך אישה שעברה את גיל ה-50 לא מתנצלת או מתביישת לדבר על זה.

ככה היה הפתיח שלי אז לכתבת חשיפה ממש לפני החג, והיום, שנתיים אחרי רוצה לכתוב על כמה תובנות נוספות לאחר תקופה של שינויים, טלטלות, עליות, מורדות, סחרורים, סחרחרות, שמחות…
טוב הבנתם שעברתי שינויים לא?

מה לעשות? אני לא נוהגת להתהלך על ביצים (לא תרתי משמע הפעם…), אני ישירה, לפעמים ולעיתים יכולה להשמע בוטה אבל תמיד כנה ושלמה עם מה ומי שאני לכן, כשאני מדסקסת על כל נושא ובייחוד כשאני מדברת על סקס אין לי בעיה להתחיל דיונים לוהטים בשנייה הראשונה, כי כמו שאמרתי קודם, אני לא מתנצלת על זה שאני אוהבת סקס ומדברת על זה פתוח ובלי עכבות.

שלא תחשבו שאני אטומה… אני מבינה שהסגנון שלי יכול לזעזע אנשים, גם ראיתי וחוויתי כמה הרמות גבה אבל לא אכפת לי, אני כותבת על מין, הולכת ללמד את הקורס ליעוץ מיני אז למען השם, לא ברור שאין לי בעיה בנדון?

האמת שלעתים קרובות אני מעלה את הנושא כדי לבדוק גבולות, אני משתעשעת ברעיון לגבי מה עובר לאנשים בראש כשאני מדברת פתוח, בלי פילטרים, אני גם אוהבת לבדוק מי יכול לעמוד בלחץ כי בסופו של דבר כולם עושים את זה אז על מה יש להתבייש? באמת??

בפרק הראשון של סקס והעיר הגדולה, קארי מציבה את השאלה: “בתקופה שבה נשים נהנות מאותה הצלחה כמו גברים, לא ראוי שגם יהנו מיחסי מין כמו גברים?”
והיא לא התכוונה על כמה אורגזמות את אמורה לקבל אלא ליכולת של נשים ליהנות מסקס בשם הסקס בלי רגש מיותר, בלי הרגשת מחויבות, סיפוק מיני חופשי מזדמן, ללא תחושה של קשר רגשי :

לכן אנשים יקרים אני מצהירה כאן קבל עם ועדה שזו הרשימה שביום הכפרה הקרב ובא אינני הולכת להתנצל עליהם:

אני מי שאני
האם אני קצת קינקית? כן! אז מה? אני לפעמים גם קצת גיקית ודעתנית וגם על זה אני לא מתנצלת.
האם אני אוהבת את עצמי על כך? ברור, מתה על עצמי!  לכן אמשיך להיות מי שאני ואם אנשים אחרים לא יכולים להתמודד עם זה, זו הבעיה שלהם.
אני לא צריכה להתנצל על ההעדפות שלי או על הפעולות שאני עושה או על העמדות שאני נוקטת כי הם אלה שמגדירים מי אני כאדם וכל עוד אמשיך לאהוב את עצמי אני בטוחה שאחרים יבינו שמה שאני עושה זה מה שאני ולא תלוי או קשור בהם

אני מידה 44 ומתה על כל סנטימטר בגוף שלי

מה אגיד לכן, כל פעם שאני מסתכלת על עצמי במראה אני נהנית, וכיוון שנוח לי בגוף שלי אין מי שיחלוק על דעתי ממש, ביטחון עצמי הוא החיוך הטוב ביותר של האישה, אז לימדו לאהוב את ההשתקפות שלכם במראה ותיהנו מחיי מין מלאים ושלמים, אל תתנצלו שעליתן כמה קילו או אני לא נראית כמו פעם, העור שלי נהיה מדלדל יותר או כל תירוץ אחר לפני סקס “כי לא נח לי בגופי” כל ה-body shaming לא עושה טוב לאף אחת. תאהבי את עצמך, כל סנטימטר שלך ותתחילי ליהנות מסקס משכר, כי תאמינו לי, אני לא מתנצלת על אף חלק בגוף שלי.

העבר שלי
האם יש לך חבר או בן משפחה שתמיד מעלה את אותה הסוגיה שוב ושוב? והדבר בכלל קרה לפני 10 שנים? אבל הם ממשיכים להשתמש בזה כדי לתמרן אותך?
העבר שלך הוא בדיוק זה! והאמת שזה בדיוק מי שאתם, כי משם צמחתם וזה העבר שלכם . ואין מה לשנות
כולם עושים טעויות טיפשיות.
אז שכבת עם הבחור ההוא לאחר לילה של שכרות, הבטחת הרים וגבהות לבחורה ההיא וממש לא התכוונת, או קרה שאת נישקת את הבחורה ההיא ואת בכלל אוהבת בנים, או התעוררתם יום אחד במיטה לא שלכם ולא זכרתם איך הגעתם לשם.
זהו, תפסיקו להתנצל על זה, אל תתנו לאף אחד להיכנס לכם לראש ולהגיד שאתם לא בסדר , עברו הרבה ימי כיפור מאז, תסלחו לעצמכם, אל תתנצלו, העבר שלכם לא מגדיר מי אתם בהווה.

ההעדפות המיניות שלי
האם את אוהבת בנות או בנים? או את שניהם? האם את נהנית מקיום יחסי מין עם שותפים מרובים? האם את לא אוהבת סקס בכל?
אלה חלק מהשאלות הזויות ששאלו אותי ובטוחה שגם אותכם  (WTF)
ההעדפות המיניות שלי הן ההעדפות המיניות שלי, למה אנשים חושבים שאם אני כותבת על סקס מותר להם לשאול אותי שאלות כאלה? בדיוק כמו שאני לא מתנצלת על החיבה המוגזמת שלי לכל מוצרי הוינטאז’ והקומיקס, אני גם לא צריכה להצטער על מה שאני עושה או לא עושה, אוהבת או לא אוהבת כשזה מגיע ליחסי מין.
אך למרבה הצער אנשים לא תמיד מקבלים את ההעדפות של אחרים בעיקר אם זה לא עומד ברעיון המיינסטרימי  שלהם אבל תזכרו כל עוד כל הפעולות שלך הם בהסכמה, מה שאתם עושים באופן פרטי הוא שלכם בלבד ואם ישאר בפרטי או לא זו גם החלטתכם האישית, אבל גם אם זה יוצא החוצה אתם לא צריכים להגיד סליחה.

החיים החדשים שלי

הפסקה הזאת היא חדשה בכתבה, כי על אף שכל הכתוב למעלה עבר טיפה עריכה מהכתבה המקורית… הכל נשאר כמו שהיה כי ככה הם האמונות שלי.
אבל, השנה האחרונה היתה תקופה מטורפת, מלאת התחלות חדשות וסיומות, והתחלות שוב ושינויים וחוויות אין סופיות שלימדו אותי דבר אחד שהכי הכי חשוב….
מגיע לי!!
כן, כן, מגיע לי להיות מאושרת, מגיע לי ליהנות, לבלות, לצאת עם מי שאני רוצה ומתי שאני רוצה, מותר לי לעשות מה שבא לי ומתי שבא לי ולאף אחד אין את הזכות לבקר או להחליט מה טוב בשבילי ובהחלט מגיע לי להרגיש אהובה ומוגנת ולחוות אהבה רומנטית ואפילו הוליוודית כי….
ככה! כי מגיע לי!

ולאחר כל האמירות כאן ברור לכולכם שאני הולכת להכין את רשימת הסליחות שלי כי אמנם אני לא מתנצלת על סקס אבל…. בהחלט יש לי על מה לכפר

לו שלגיה הייתה פמיניסטית…

היה היתה פעם נערה (ממש ממש פעם…) שאהבה סיפורי אגדות ומעשייה והתענגה על הסוף הטוב
והמאושר

של הנסיכה שסבלה כל כך אך הייתה כה נאה וידעה את מקומה וגם לשתוק ולקבל את מר גורלה אבל הסוף טוב והכל טוב כי הנסיך הואיל בטובו להבין שהיא כל כך יפה ושהוא צריך אותה כפרס.
כן, כן, אותה נערה גדלה וגידלה בנים והיום יש לה אחיינית שכמוה אוהבת את הנסיכות האלה אהבה עיוורת, המהמה… אותה עלמה שאינה עוד נערה כבר לא ממש מזדהה עם הנסיכה, נהפוך הוא, הנסיכה מעוררת בה חלחלה!
ולמה זה קרה לה אתם שואלים?
כי הגברת הבינה שבעידן של היום להמשיך למלא בג'וקים את ראשי הילדות והנערות ולהרעיל אותם בהבנה שרק גבר יכול להציל אותה או כל שטות אחרת שמנסים להעביר בסיפורי האגדה הוא כל כך אבל… כל כך מוטעה שזה גורם לה ממש לכאב.

וכך קרא שהעלמה הסרקסטית הקדישה מזמנה לקרוא כמה וכמה מסיפורי הבדיה ולצפות בסרטי הנסיכות כי מה לעשות? ספרות כבר אינה האמנות היחידה בו ניתן להעביר לילדות עד כמה הן לא מספיק טובות והיו חייבים לעשות את זה על מרקעי ענק להמחשה יתרה…
וכך התעמקה העלמה כשהיא חורקת שיניים כמעט על כל פריים או דף  והבינה שהסיפורים הללו הם חלק מהדמיון הקולקטיבי של כל הבנות האלה בלי קשר לדת, גזע או מעמד חברתי שרוצות להיות נסיכות בכל מחיר מבלי לקחת בחשבון כי אנו חיים בתקופה אחרת.
כן כן,  היום יש לנשים קול, מעמד והבנה לא כמו לפני 300  שנה על אף ש"הפלא בפלא", עד היום ממשיכים לקרוא את אותם סיפורים ולראות את אותם סרטי אגדה, למרות שאני חייבת להודות כי בסרטי דיסני האחרונים כמו "פרוזן", "אמיצה" ו"מלפיסינט"  התחילו להראות טיפוס אחר של אישה, יותר אמיתית ועצמאית יותר גיבורה מאשר נסיכה, אם זאת לדעתי הנזק כבר נגרם ליתר דיוק משנת 1937 כש"שלגיה" יצא לאקרנים.

לכן החלטתי למצוא סוף אלטרנטיבי ולהשתעשע ברעיון של "לו נסיכות דיסני היו פמיניסטיות…" וכמכשפה טובה (כן, כן היום אני מעדיפה להימנות בצד הזה של המתרס מאשר עלמה במצוקה השווה לנסיכה) ולרקוח שיקוי שיהפוך את כל הנסיכות מסיפורי האגדות לנשים עצמאיות שאומרות כל מה שמרגישות בלי מורא וללא פחד!
והאמת שלא רק עשיתי את זה בשביל הכיף וכדי לדמיין איך יתנהגו הנסיכות היום, גם רציתי להראות שלצערי הסיפורים האלה עזרו לחזק בנו התנהגויות מסוימות שהאמנו שהן נכונות במשך עשרות שנים אך האמת שהם ממש אבל ממש לא חייבות להיות.

אישה לאישה זאב….
חוסר הסולידריות בין נשים הוא פרט שבולט מאוד באגדות, חוסר תמיכה בקרב אותן הבנות/נשים, כי בואו נבדוק רגע את כל הרשעיות שהן לא יותר מנשים קטנות מלאות כעס, ממורמרות שהופכות למכשפות תרתי משמע ומתחרות או מקנאות בצורה עיוורת בנשים אחרות,  קנאה שנובעת מדימוי גוף ירוד עד כדי כך שהיופי , התום או הנעורים של הנסיכה מאיימים עליהן בצורה כל כך קשה שהן מוכנות להרוג אותן בגלל זה, האמת שהילת הילדה התמימה קצת מביאה לי עצבים אבל באופן אישי אני חושבת שאם לא נתאחד כנשים מעולם לא נהייה חזקות.

עכשיו בואו נבחן את הסוגיה הזאת בעין שונה, אילו הדמויות האלה היו פמיניסטיות חלק מהסיפורים  היו נידונים לגניזה, כי לדוגמא קחו את המלכה הרעה של שלגיה ותעבירו אותה לעולמינו היום, היא בחיים לא הייתה מרגישה מאוימת מהיופי והנעורים של שלגיה נהפוך הוא, הייתה מקבלת שלכל אישה בכל גיל יופי וקסם משלו ואם אתם לא מאמינים לי תראו כמה נשים מהממות יש מעל גיל 40, 50, 60 בעוד שמרגישות מיליון דולר בלי צורך להתחרות בצעירות כי למה להתחרות כשאפשר ליהנות

תיהייה יפה ותשתקי
אכן הגענו לחלק בעלילה בו אנחנו מדברים על התקרבנות , כי כדי להיות נסיכה אמיתית את חייבת… חייבת לסבול!  אבל לא רק לסבול, אלא חייבת שירמסו אותך שוב ושוב וחייבת להיות בעלת אופי ורוח של קדושה מעונה, כי אל לנו לשכוח שאחרי כל כך הרבה סבל יבוא הגמול המיוחל, או הבעל וסוף טוב, הכל טוב.
אגב, תבנית דומה אומצה בהצלחה באופרות סבון ובכמה שירים בשנות ה -80, זוכרות את טופז, סלסטה ועוד כמה קורבנות?

שוב נבחן את התכונה הזאת מהצד הפמיניסטי, וגם בלי להיות פסיכולוגית ורק בשימוש בשכל הישר שלי הייתי אומרת  שכמה מהנשים הצעירות האלה סובלות מבעיה חמורה של הערכה עצמית, שכן אין שום אפשרות מקובלת על הדעת לאפשר למישהו שהתעלל בהם כפי שקרה.
קחו לדוגמה את "לכלוכית", אם היה לה טיפיפה של שכל או אופי לא הייתה נותנת לאף אחד לגזול ממנה את בית אביה שהיה שייך לה על פי חוק ובטח ובטח שלא הייתה מקבלת את העובדה שהעבידו אותה 24/7 מצאת החמה ועד צאת הנשמה! נהפוך הוא האמא החורגת הכולרה והאחיות הפוסטמות היו מקבלות תביעה מעורך דין ומעיפה אותם לקיבינימט.

בלעדיו אני חצי בן אדם…
בסיפור של הנס כריסטיאן אנדרסן ובהמשך בגרסה הלייט של דיסני בת הים הקטנה מוכרת את קולה הענוג לאורסולה מכשפת הים וזאת כדי שהיא תעניק לה זוג רגליים חטובות ללא צלוליטיס, בתקווה שהנסיך החתיך יתאהב בה רק מזה שהיא פצצת על  כי זה כל מה שיש כיוון שקול… אין!  ותגידו לי, מה יותר קוסם לגבר ממוצע גם אם הוא נסיך, מאישה מהממת בלי יכולת דיבור או להביע דעה או עמדה שמוותרת על הכל כולל משפחתה, חברים והסביבה שלה.
באמת???
בת הים הקטנה בגרסתי הפמיניסטית הייתה אומרת לנסיך "אם אתה אוהב אותי או רוצה אותי, מה שאתה רואה זה מה שיש כך שתצטרך לקבל אותי עם זנב הדג שלי.
אבל לא רק אדוני, אנחנו  צריכים לדבר על כמה עניינים במערכת הזוגית שלנו, אני צריכה את הספייס שלי לכן מדי פעם אני אעלם לך לבית אבי ואקפוץ לאוקיינוס לטייל עם החברות בקניון הספינה הטובעת בלב המפרץ, בנוסף אני דורשת (לא מבקשת) שתיהייה מסביבי הרבה הרבה מים בריכה, אגם או מה שנראה לך, משאירה לך את ההחלטה, וגם מבהירה לך כי אני אוהבת לשיר, לצאת לשחייה לילית עם חברות ואם לא נראה לך… תודה, אבל לא, תודה…"

מחכה לו שיבוא
ברור לכל אחת מהנסיכות שהנסיך החלומי יפתור לה את כל המצוקות, לעלמה הענוגה לא יהיו יותר בעיות כלכליות כי התאהבה בשוביניסט סליחה.. בגבר שטחון בכסף שייתן לה את כל מבוקשה.
וכך היפהפייה הנרדמת יצאה מקללת השינה הנצחית בגלל הנסיך האמיץ  שבינינו נראה לי סוטה עם פטיש קשה לנשים ישנות…. ואז נישק אותה והעיר אותה מתרדמת כמו איזה אהבלה שחיכה שמשהו או יותר נכון מישהו יעזור לה לחזור לחיים .
מדהים שבכל האגדות האלה לכל הנסיכים בפנטזיה יש שיער שופע, גוף אטלטי, יפי תואר, הם מומחים להעניש מכשפות, מתמחים בכיבוי אש ולהרוג דרקונים אך בעיקר הם אוהבים להשיג את הפרס הגדול ביותר שהוא הגברת הכי היפה, חסרת התועלת והכנועה ביותר מכל באזור.

הנסיכה של היום, בדמות של אישה מודרנית הייתה אומרת קבל עם ועדה שלא צריכה גבר מיליונר, שהיא עובדת במשרה מלאה בעמדת ניהול והיא תילחם לקבל שכר שוויוני על אפם וחמתם של כל הנסיכים השוביניסטים שעובדים יחד איתה וכמובן שלא הייתה מקבלת את הקללה ונשארת רדומה במשך כל כך הרבה זמן, אלא יוצאת ללימודים, להשכיל ולחפש את עצמה ובמקום ליפול כמו מתה באמצע היער הייתה יוצאת לטיול הרפתקה, קורעת את הדרקון לגזרים או כל מכשול שהייתה מוצאת בדרכה ואחרון אחרון חביב, בחיים לא הייתה נותנת לנסיך גם אם הוא הכי מבוקש בעיר לנשק אותה ללא הסכמתה, בטח לא בלי הזמנה לדייט ראשון ובדיקת פרטים מעמיקים על גבי דפי הפייסבוק .

הוא עושה את זה רק מאהבה
מה שהחיה עשה לבלה היפה והתמימה, זה שהשאיר אותה בטירה בלי יכולת יציאה זה פשוט חטיפה ואם לאחר תקופה היא התאהבה בייצור זה לא יותר מתסמונת שטוקהולם ועל אף שניתן לומר על בלה שהיא לא שטחית ואהבה את החיה מעבר למראה אי אפשר להתייחס למערכת היחסים הזאת כבריאה או נורמלית.
זה בכלל לא רומנטי או מציאותי להאמין שאחרי ריקוד או נשיקה ראשונה, הם נועדו לחיות באושר לעולמי עד או להיסחף לאשליות בלי הזדמנות להיכרות עמוקה, בלי להעריך את המעלות ולקבל את הפגמים. בנוסף ומבחינתי הקש ששבר את גב הגמל הוא להשתגע ולעשות שמיניות באוויר (סיפור לכלוכית שוב) כדי להגיע למסיבה גם אם היא הכי הכי בעיר כדי להיות מוצגת לראווה כמו בקר לפני שחיטה (רחמנא לצלן), עבור איזה מחזר עם תסביך של ילד בחנות ממתקים שיבחר בך מכל העלמות כי אך ורק אחת ויחידה תהייה המיועדת ברת המזל שיהיה לה הכבוד להיות אשתו.

אם הנסיכות הנאוות היו טורחות לקרוא את סימון דה בובואר או לפחות להשתמש  בשכל הישר שלהן היו מבינות שהן לא פרס או גביע ושמערכות יחסים בין בני אדם חופשיים הם בלי קשר לגבר או אישה בעיקר היכולת הגדולה של זכות הבחירה.
נסיכה הגיונית הייתה מבינה שקודם כל היא חייבת לאהוב את עצמה, ליצור לעצמה מרחב וחיים אישיים ורק לאחר מכן לבנות מערכת יחסים של חברות, זוגיות ואהבה.

האמת, אם גברים מסוימים במאה ה-21 (לא כולם) עוד מפחדים מנשים עצמאיות וכשהם שומעים את המילה פמיניזם מפתחים אלרגיות קשות, גרד וכאב ראש, דמיינו באיזה פאניקה היה נתקף הנסיך במאה ה-19 אם היה פוגש בדרך כמה נסיכות בגרסה המועצמת והפמיניסטית.
אני די בטוחה שהם היו מתייגים אותם במיידי בתור נוירוטיות , מתוסבכות ומסובכות רק מזה שמשתוקקות לשוויון או בגלל רצון לגורל שונה.

האמת שאני די בטוחה שאם היו משכתבים את סיפורי הנסיכות היום, הסוף של הסיפור והמעשייה לא יהיו כפי שאנו מכירים.  ככל הנראה, העלמות היקרות האלה, בלי שום תקינות פוליטית, היו הופכות למכשפות, עם מאהב בעל אוזניים מחודדות, או היו נשארות רווקות לנצח.

וזה סוף הסיפור, והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה……

רשימת המשאלות הלוהטות שלי

כמה פעמים ישבת להכין את רשימת המשאלות שלך? תיהייה כנה, נכון שהתחלת את הרשימה לשנה החדשה? אבל לא ממש עשית משהו ואז אמרת לעצמך, טוב נו…, לא נורא נכין רשימת משאלות ליום ההולדת ,אבל החודשים עברו הבנת שמה שרשום כבר לא יקרה והחלטת, זהו אני מכינה רשימה לאחר החגים (באמת?????).
אהההה…וכמה פעמים רשמת שם את אותם נושאים? תני לי לנחש… להוריד 5 קילו (או 10, או 20, או 3, המספר לא משחק כאן תפקיד בכלל), לעשות יותר ספורט, להפסיק לעשן, לבקר יותר את ההורים, לנסוע ל…, טוב … את אותם משאלות ליבך שוב ושוב, שנה אחרי שנה אותו הסיפור ואני אפילו מוכנה להתערב שיש כמה בנות נועזות ביניכן שכתבו שרוצות חיי מין פעילים יותר או להגיד לחצי השני כן לעיתים קרובות יותר.

אבל כמה מכן החלטתן לרשום : לנסות כל חודש משהו חדש באמנות הסדינים בלי פחד, בלי בושה בלי .. אני??? מה פתאום!!?
וכמה מכן שכבר טרחתן ורשמתן אכן יישמתן? אז בואי תקבלי כמה רעיונות לרשימה קצת יותר שובבה מהנה ומעניינת מכל רשימה אחרת, מה דעתך שנצלול למים עמוקים ונחפש שינוי?

 תמצאי לזה זמן
הבעיה עם חיי היום יום היא שתמיד נכנסים לנו באמצע סקס לא?, אני יודעת שזה לא נשמע רומנטי לתכנן או להכניס ללו"ז "לעשות יותר" אבל אולי כדאי?, החיים הם מה שאת עושה מהם, פרגני לעצמך לרשום ולהזכיר לך שאת שווה ורוצה ליהנות יותר ולא לתת לחיים לקרות, קחי את המושכות לחיי המין שלך, קחי בייבי סיטר מדי פעם, כבי את הנייד ואת הטלוויזיה, תתקשרי אליו (או אליה, מי אני לשפוט?) תודיעי לו/לה להתכונן כי היום מצפה לכם פינוק וככה תחוו מפגשים מהנים, מתוכננים אבל לגמרי מפתיעים.

 תתפעלי מעצמך
השנה את כותבת בגדול ברשימה שלך להיות חיובית בנוגע לגופך, פעם הבא שאת מול המראה, את מסתכלת על עצמך בעיניים ואומרת: את נראית מעולה!.
תעשי סקירה מלמעלה ועד למטה ותמצאי את כל האזורים שאת ממש אוהבת במקום להתמקד ואלה שלא, ואנא ממך אל תגידי לעצמך שכלום לא יפה, כי לא תשכנעי אותי שאת פחות ממדהימה!
במקום להגיד ממחר דיאטה, תתחילי להגיד לעצמך, מהיום אני חולה על עצמי!

 תגידי כן לצעצועים
ברור לך שאני לא מתכוונת לבית הברביות שרצית מגיל 8 אלא למשחקים האלה שיכולות לעשות לנו ממש נעים. תזכרי שלכל אחד יש את הגדג'טים שהוא אוהב, בן זוגך ישחק עם הנייד החדש שלו, ואת תשחקי עם הארנבון המתוק שלך, ייתכן שבהתחלה יהיה לך מוזר אבל תכניסי אותם לאט לאט למיטה ותגלי שהם יכולים להיות מאוד משעשעים ונעימים. תשתמשי בהם ביחד כמשחק מקדים או לבד לגילוי עצמי  וכמסיבה פרטית ואישית.

 עוד פעם ככה?
בנות יקרות, לרשום בגדול, לצאת מהשגרה! , תאמיני לי שזה יעשה את כל ההבדל בייחוד כשמדובר על להעלות את מד החשק. תהייה הרפתקנית ותנסי תנוחה אחת חדשה כל חודש ואם אין לך רעיונות, מציעה לך לקנות את ספר הקמה סוטרא, הוא מעניין ומצחיק גם יחד.
למה מצחיק? קני אותו ותנסי כמה מהתנוחות שמה ואז נדבר שוב.
תחשבי על איזה מאגר אדיר יהיה לך בסוף ולכי תדעי, אולי בין כל התנוחות החדשות תמצאי לך את התנוחה המועדפת העתידית שלך.

 מי אמרה אסור ולא קיבלה?
אדרנלין גבוה יכול לחולל פלאים לרמת ההתרגשות שלך אז למה שלא להשתמש בה כנשק סודי במיניות.  תרשמי לך ברשימה שפעמיים בשנה הבאה (או יותר או פחות, מה שבא לך) תפתיעי את בן זוגך ביצירתיות ותיהנו מבחירת מיקום מפתיע לתענוג בשניים (במטוס, בבריכה, במועדון, בים… שאמשיך?).

דברי ברור, הוא לא קורא מחשבות
אם הוא לא מסוגל להבין רמז שאנו רוצים שיזרוק את הזבל, איך את מצפה שיבין מה באמת היית רוצה שיעשה לך? אם לא תגידי לו מה את אוהבת, איך הוא ידע?
חשוב להבין שכדי שיהיו לך חיי מין פוריים, מעניינים ומספקים, תקשורת היא המפתח, ככל שתסבירו אחד לשני מה טוב לכם ומה לא , ההנאה לא תאחר להגיע, שיחה אחת מלב אל לב על העדפותיך, מחשבותיך, פנטזיותיך או כל …"תיך" אחר  יכולים לשנות את הכל, תרשמי, תיישמי ותנסי.

אבל… ממש רוצה לנסות אתזה...
עכשיו הזמן להוסיף לרשימה את מה שחשקת, המשאלה ההיא, הפנטזיה המטורפת שמסתובבת לך בראש ולא העזת לדבר עליה, זאת שעושה בוערת לך בפנים בפנים אבל פחדת לשתף.
אל תפחדי! דברי איתו, יש לי הרגשה שכשתתחילו לדבר על זה כבר יתחיל להיות שמח ומד החום ירקיע שחקים.

אל תזייפי
תזכרי שכשאת מזייפת אורגזמה את עושה לעצמך גול עצמי ואת לא רק פוגעת בעצמך אלא גם בבן זוג שלך כי אם הוא לא יודע מה לא עובד, איך יוכל לתקן? ותזכרי ששקר לבן מדי פעם לא נורא, אבל לשקר? תרשמי בגדול, ממש לא.

מסע מעמיק לגילוי עצמי
להצעה הזאת לא נדרש אף פרטנר. המפתח להנאה מלאה בחדר המיטות (או כל מקום אחר זוכרת, נכון?) זה לדעת את עצמך ומה את אוהבת. וכמו שאומרים, אם אין אני לי, מי לי? קחי את הזמן, השנה תחליטי לגלות את כל מה שעושה לך טוב , תבדקי כל נקודה ונקודה, תעשי עבודת כפיים מעמיקה ותגלי את הנקודה ההיא שעוד לא הכרת, תשתמשי בחברים מסיליקון או כל חומר אחר, ברגע שתדעי מה עושה לך טוב, תוכלי לשחק בשניים בהנאה מטורפת.

 רק את קובעת
אל תתנצלי על חיי המין שלך, בין אם את שוכבת עם אחד או 20, או עם בנים או בנות או מפגשים רבי משתתפים, או את אוהבת סקס קינקי אין צורך בלהתנצל, גם אם במהלך השנים ניסו להכניס לנו לראש שמי ש"עושה את זה ככה" היא כנראה קלה להשגה.
הרשו לי להגיד לכן שמי שמכירה את עצמה ויודעת להיכנס לכל קשר בצורה מושכלת ובטוחה במעשיה אז היא יודעת מה זה ליהנות. אל תרשו לאף אחד להגדיר אתכן, אתן יודעות בדיוק את מה שאתן מחפשות, ותירשמו את המנטרה הזאת באותיות גדולות מאוד.

 לא משמע לא
נא לרשום בגדול, מה שלא נראה לי, אני לא עושה. אין סיבה שתעשי משהו שאת לא שלמה איתו ולא משנה כמה ינסו לשכנע אותך אחרת. אל תרגישי רגשות אשם, לא טוב לך, אל תעשי גם אם הוא "יתעצבן" או "לא נעים לך להגיד לא", לא רוצה, אין צורך, במין את המלכה של גופך, ורק את שולטת בו, אלא אם כן במשחקים עסקינן, אז אולי שם תחליטי לוותר על כיסא המלכות.

וסתם עוד כמה רעיונות כלליים לרשימה ….

תגידי יפה תודה
חשוב לדעת איך לקבל מחמאות, כשהוא יגיד לך איזה עור רך יש לך, או את מריחה נפלא, או מת על הגוף שלך, תרשמי הפעם שהתגובה שלך תהייה חיוך ותודה ואל תתחילי עם 1001 סיבות למה, כי שמת קרם או החלפת בושם או מי יודע מה, אמר לך משהו טוב קבלי את זה. וכמובן לא יזיק ללמוד לתת לו כמה מחמאות, הרי כולנו אוהבים להרגיש מוערכים.

להכניס צבע למלתחה
צבע שחור , צבע גוף וצבע לבן הם צבעים נהדרים להלבשה תחתונה ביום יום אבל למה שהשנה לא תחליטי לשנות את כל מלתחת הלנז'רי שלך ולתת לה צבע שובב יותר? תרשמי לך לפנק את עצמך פעם בכמה זמן בסט סקסי עם צבעים משכרים, כאלה שישאירו אותו ואת עצמך בלי אוויר תרתי משמע.

 בריאות מעל הכל
אם את פעילה מינית את חייבת להיבדק , תרשמי לך ברשימה להגיע השנה לרופא, לבצע כמה בדיקות בייחוד אם יש לך כמה פרטנרים, אבל גם אם יש לך פרטנר אחד בלבד, מדי שנה כדאי גם לעשות בדיקות כלליות (כולל כל בדיקות המין)

 עדיף למנוע מאשר להצטער
תכניסי לרשימה שלך (וגם לראש) אם לא מכירים את הפרטנר או זו רק ההתחלה, תמיד תמיד תמיד להשתמש בקונדום, כך שגם כדאי להוסיף לרשימה תזכורת שאם כבר, אז אולי תרכשי כמה, כי עדיף להיות מוכנים לא?

ולסיום ובנימה אישית, במהלך השנה האחרונה למדתי הרבה על עצמי, הבנתי שאין דבר שיכול לעמוד בפני הרצון עד כמה שזה נשמע קלישאה, השכלתי להבין שכשאני מעלה על הכתב דברים, רעיונות, מחשבות, משאלות ואפילו שגאונות, אני מצליחה להגשים אותם.

למדתי שנשים אוהבות לדבר על סקס ומוכנות לשתף את הסודות הכי כמוסים שלהן, בייחוד אם הן מרגישות שיש מהצד השני אוזן קשבת, הבנתי שאישה לאישה אחווה כל עוד נפתחות לזה ומקבלות אחת את השנייה על כל מגרעותיהן ומעלותיהן, נוכחתי לדעת שגם אם יש כמה הרמות גבה בדרך בסופו של דבר מה שהכי חשוב זה להבין שאני עושה מה טוב בשבילי, ומי יותר טוב ממני לדעת מה עושה אותי מאושרת?

אבל התובנה הכי גדולה שלי הייתה שככל שאני מתבגרת, המילה סקס היא לא מילה גסה, אלא חבר טוב שמלווה אותי ועושה לי שמח.

ואגב, מה אני ארשום ברשימה הבאה שלי? להמשיך ליהנות ולעשות את מה שאני הכי אוהבת ונראה לי שאתן כבר יודעות מה זה, נכון?

7 סימנים שאת עושה סקס לא נכון

אין יותר מבאס מתסכול מיני (טוב יש, אבל לטובת הפתיח הדרמטי בכתבה נאמר שאין).
גם כשאת מוצאת בן זוג מטריף ואת משתוקקת שיקרע מעליך את הבגדים ויצלול איתך למיטה לטנגו בשניים, זה לא תמיד מספיק. כששום דבר לא עובד בשבילך באזור הדרומי, כשאת שמה לב שהוא נהנה בטירוף אבל המחשבות שלך נודדות לכל מיני כיוונים ואת מודאגת יותר האם התנוחה הזאת מחמיאה לגוף שלך מאשר החוויה שלך להגיע לפורקן, ברור שמשהו כאן לא נכון.

אז בואי נבדוק כמה סימנים “מדאיגים” שיכולים לאשש את האפשרות שאת עושה סקס לא נכון (ואל תדאגי זה קורה לכולן):

העיקר התרגיל או… בסרטים זה נראה מעולה
שכחי מזה… רחוק רחוק מהאמת העיניין הזה שככל שתשני ל-1001 תנוחות במהלך הסקס הוא יהיה יותר מספק ומעניין, גם אם ראית את התנוחה הזאת בסדרה האהובה עליך או גיבורת הסרט צועקת מרוב הנאה בתנוחה הספציפית ההיא תזכרי שזה בטלוויזיה, כי לרוב קורה שכשאת מנסה את אותה התנוחה פתאום את מקבלת התכווצות שרירים ברגליים או מתחילה לאבד תחושה באזור האגן או יש לך שפשוף, אי נוחות או אלוהים יודע מה. דלגי על זה ואל תחיי בסרט.

תגיד לי… אני נראית שמנה?
אם את בוחרת את התנוחות שלך לפי איך זה גורם לך להיראות ואם הדאגה העיקרית שלך היא האם הוא שם לב שרזית/השמנת/לא הורדת שיערות או כל פגם אחר שאת חושבת שיש לך, הסיכויים שזה הולך להיות יעיל הם די קלושים. בנוסף, אם בן הזוג שלך לא חושב שאת סקסית ומדהימה בכל תנוחה, זאת בעיה אחרת לגמרי וכמו שאומרים בעברית רהוטה וספרותית- שיקפוץ לך.

זה כמו טיפוס באוורסט
אם את מקיימת יחסי מין בתנוחה ספציפית אחת, אבל אף פעם לא באמת מגיעה לפורקן והבן זוג שלך צריך לעבוד בפרך על כל האזור וזה מרגיש כמו טיפוס על הר גבוה ולאחר 20 דקות של התמקדות אינטנסיבית, כשאת שוכבת באותה תנוחה ללא שום תזוזות מיותרות…ומבחינתך ה-וואוו הגדול זה אגדה אורבנית ששמעת עליו רק בקומזיצים עם חברות בכיף ….  מממממ, נראה לי שזו אמורה להיות אינדיקציה די טובה שמשהו לא עובד שם.

אל תיגע לי בפן
אם את מנסה לא לבלגן את השיער שלך, אנחנו חוזרות לנקודות שדיברנו עליהן קודם לגבי “האם אני נראית שמנה” או “את חיה בסרט” אבל האמת שזה פחות קשור לגוף שלך ויותר קשור לרעיון של איך את חושבת שאת אמורה להיראות בזמן קיום יחסי מין באמת אינטנסיביים. אם לדעתך בלילה פראי ומטורף של שכרון חושים את אמורה להתחיל ולסיים בצורה מוקפדת כשהשיער והאיפור שלך נראים מושלם בדיוק כמו בסרטים, אז תרשי לי להגיד לך WTF? את פשוט הורסת לעצמך.

אתה תבחר מאמי
את באמת חושבת שהוא יכול לדעת יותר טוב ממך מה עושה לך טוב?
כדי שתוכלי ליהנות מכל רגע בכל צורה או מכל תנוחה שהכי מתאימה לך את חייבת להתנסות, לקחת יוזמה, לסובב אותו, להפתיע אותו ולעשות איתו את מה שמרגיש לך הכי טוב, הכי נכון, הכי נעים, תאמיני לי, הוא יכנס לעניין מיד ויבין שיש לו עסק עם מקצוענית (במובן הצר של המילה, לא להתבלבל)

פספסת את הנקודה חמוד
אם את מוצאת את עצמך במהלך הסקס אומרת, “לא שם, ימינה, לא… טיפה הצידה, לא, לא, אחורה, יו כמעט, אוף פספסת”, ולא משנה כמה את מחלקת לו הוראות, הוא ממשיך לפספס את הנקודה, יש סבירות גדולה שהתסכול שאת והוא מרגישים יביא לנקודה שתרגישו משועממים ובלתי מסופקים, ולא יאחר היום שתתחילי לזייף רק כדי שזה יגמר מהר, אז אולי במקום לתת הוראות, קחי את היד שלו ותראי לו בדיוק, או יותר טוב, תראי לו על עצמך איך ומה לעשות, זה בטוח גם ידליק אותו וגם יחסוך מכם את כל הזמן המיותר בו אתם יכולים פשוט ליהנות.

איזה לחץ!
כשאת באמצע האקט וחושבת כל הזמן על עבודה, כביסות, כסף, מה שסיפרה לך החברה שלך בצהריים, הילדים ועל שורה אינסופית של נושאים שלא נותנים לך מנוחה וזה מכניס אותך לסטרס תמידי, אני רוצה לספר לך שמצבך לא משהו… חוסר היכולת שלך להתנתק לא מאפשרים לך ליהנות מחיי מין מרגשים ומספקים,
הרי גבירתי היקרה, את באמצע סקס, תתנהגי בהתאם!

בסופו של דבר הבשורות הטובות הן שהכל ניתן לשינוי, כך שאם היום את עושה משהו לא נכון, נשתמש במה שויויאן לי אמרה בסרט חלף עם הרוח, “אחרי הכל, מחר יש יום חדש…”

תיהנו.

יורדת לתרבות רעה

כתבתי את הפוסט הזה לפייסבוק בזמנו, אבל ממשיך להיות אקטואלי גם היום  כי הגב' מיכל ממשיכה לספק לנו חומר לכתיבה

השבוע הרשת געשה או יותר נכון כל קבוצת הנשים פלאסיות קיבלה תזכורת על כך שרזון הוא השחור החדש.

למי שלא שמע, ראה או קרא, גברת מיכל צפיר החליטה שהקבוצה הזאת "מתקרבנת" .
לדבריה, כשהיא הייתה בחורה שמנה היא יכלה למצוא כל בגד בכל רשת וכל דבר שרצתה השיגה, ולא בכתה על מר גורלה אלא לקחה אחריות ועשתה מעשה שתורגם לאחר מכן לאורח חיים בריא, הרזיה ושאר ירקות תרתי משמע.

היא המשיכה והשכילה לחנך את כולנו במנטרה הקבועה שלה של לקחת את עצמך בידיים, קחו אחריות, אל תבכו, תשנו, גם הוסיפה באדיבותה ללמד אותנו שחוסר המעש ביחד עם ההתבכיינות לא תורמות במאום. ושלא תחשבו שפה היא סיימה את הטענות שלה, לא ולא, עוד המשיכה ואמרה ש"אפילו מידות 46" ימצאו ביגוד ברשתות המובילות ושלא מבינה על מה כל הרעש והמהומה שהקבוצה הזאת מקימה.

האמת ממש אהבתי את האפילו שלה כי אם את מידה 48 או יותר אפילו לך אין מקום ברשתות הישראליות אבל כמו שהיא אמרה זה לא כלכלי להם.

לאחר שקראתי כל פיסת בלוג, פישפשתי בכל קבוצה, ראיתי תוכנית טלוויזיה ושמעתי תוכנית רדיו בכיכובה של מיכל, הבנתי, מה יותר טוב מלתקוף קבוצה שלמה כדי להישאר בתודעה הציבורית? איך ניתן לרשת לעבוד לטובתנו אם לא ניצור פרובוקציות במעטה של חיוך תמים?
ואז היכה בי, החלטתי לקחת אחריות כדברי מיכל ולעשות מעשה, על כל פוסט שלה אגיב ואענה באג'נדה שלי וזה יכלול את כל מה אני חושבת על דימוי גוף, ועל הרשתות, ועל ההתקרבנות ועל כך שאפשר ואפילו חשוב לקחת טרמפ פירסומי על הגב
של כולנו.

וכך עשיתי, התחלתי להגיב על כל פוסט במה שנראה לי תשובה הולמת ופתאום כל המעריצות, חברות, אוהבות, ממשיכות ושאר בנות התחילו להגן על הגורו, חס וחלילה שלא אגרום לה נזק פסיכולוגי בלתי הפיך או שחס ושלום לא תסבול מירידה ברמת הסוכר הלא קיים בתפריטה.

מאותו רגע התחלתי לקבל תגובות זועמות, , קראו לי לא מפרגנת ועוינת הבנתי שאני במלחמה שזה הן או אנחנו, באותו רגע גייסתי כמה מהקבוצה שלנו והתחלנו במלחמה עקובה במילים פוגעניות ומיותרות והבנתי שבמלחמה כמו במלחמה אף אחד לא מנצח באמת וכל מה שעשיתי זה לרדת לתרבות רעה

ומיכל? היא נהנית מהטראפיק הנפלא באתר שלה.