למה נשים בוגדות?

למה נשים בוגדות?

"בגיל 48 גיליתי את ההבדל בין לאהוב ולהיות מאוהבת. 

הסיפור שלי פשוט, כך היא אמרה לי, 
תמיד אהבתי את איתי, בעלי,אהבתי אותו אהבה אמיתית כזאת מכל הלב, יותר מזה, חשבתי שאין ולא יהייה יותר טוב ממנו, ידעתי תמיד שזכיתי.
אבל… כשהכרתי את רן, הרגשתי משהו שאין לי אפשרות להסביר במילים, לא האמנתי שזה קורה לי, זה כאילו החיים שלי היו יפים עד עכשיו אבל בשחור לבן והיום הם מדהימים ומרגשים במיליון צבעים"ככה סיפרה לי רויטל על ה"בגידה" שלה, על הקשר החדש שלה שלא התכוונה שיקרה, שלא האמינה שיכול לקרות לה.

בהמשך שאלתי את רויטל את השאלה המתבקשת (לפחות ככה חשבתי), אז למה את לא עוזבת את בעלך? אם טוב לך עם רן, למה את ממשיכה לבגוד באיתי? 
למה זה מגיע לו?, 
למה שלא תיהייה כנה עם עצמך ותבחרי? 
התשובה של רויטל הפתיעה אותי – אני מוקירה אוהבת ומכבדת אותו היא אמרה, בעלי הוא ממש החצי השני שלי, הוא החבר הכי טוב שלי, אני סומכת עליו בעיניים עצומות, אבל היום אני מבינה שתמיד אהבתי אותו אבל לא הייתי מאוהבת בו, לעומת זאת, מה שאני מרגישה כלפי רן זה משהו אחר, זה רגש חייתי שאני לא יכולה לעצור, אני זקוקה לו, אני נמשכת אליו ברמות שלא ידעתי שיש בי וכשאני איתו אני מרגישה כמו גיבורה של ספר רומנטי או ספר ארוטי, והאמת שאני ממש לא רוצה לסיים את ההרגשה הזאת, אני מרגישה חיה, מלאת חיוניות, סקסית ובוערת כל הזמן.


מצד שני אני לא רואה את החיים שלי בלי בעלי ואם את שואלת אותי, אני לא מרגישה שאני בוגדת בו, שום דבר לא השתנה בינינו, הכל נשאר אותו דבר, נהפוך הוא, אני יותר לוהטת, נעימה, קשובה ובכלל הכל מעולה בינינו. 

יכול להיות שזה נשמע מופרך, אבל אני מרגישה שאני מתחלקת בצורה שווה בין הגבר שאני מוקירה לגבר שאני משתוקקת.

בכנות, אגיד לכם שהתשובה שלה השאירה אותי עם הרבה שאלות, אני ממשיכה לחשוב שיש כאן קצת יותר ממה שנראה לעין, לא ייתכן שכדי להרגיש שלמות נצטרך לחלק את "אהבתינו" בין כמה אנשים, האם לשים את כל הביצים בסל אחד (תרתי משמע) זה פאסה?

בחודשים האחרונים התחלתי לחקור את נושא הבגידה, אצל גברים, נשים, בגידות סייבר, מי בוגד יותר, מי פחות, סטטיסטיקות ושאר ירקות.
ולאחר אין ספור סיפורים שונים מפי נשים בכל הגילאים הגעתי לכמה מסקנות לגבי למה נשים בוגדות:

אני אראה לו מה זה
אין כמו נקמה טהורה ומתוקה (או לפחות כך הן חושבות תחילה…).
כשנשים הן "קורבנות בגידה" אחד הדברים הראשונים שעובר להן בראש ,כמובן לאחר ההלם ההתחלתי והכאב, זה, אני  אכאיב לו בדיוק כמו שהוא הכאיב לי!
הבעיה עם רוב הנשים שבחרו בדרך הזאת היא שבסופו של תהליך הן לא מרגישות יותר טוב עם עצמן והכי חשוב, גם לא פתרו את הבעיה המרכזית במערכת הזוגית שלהן. 
הוא מרתיח לי את הדם
כשנשים כועסות על בני זוגם לאורך זמן, שומרות טינה בגלל מריבות עבר והכעס מקנן בפנים בפנים כבר כל כך הרבה זמן שאי אפשר לראות מילימטר קדימה. הכעס לא חייב להיות על בגידה שלו דווקא, זה יכול להיות מצב שבו את כל כך מעוצבנת עליו שלא משנה מה יגיד או יעשה, הוא פשוט מביא לך עצבים ולצערי לפעמים זה טריגר גדול לבגידה. 

אתה כבר לא חושב שאני יפה/סקסית/מהממת…
נשים חייבות להרגיש שוות, חייבות להרגיש מוערכות, הערכה עצמית לפעמים תלויה ביכולתם של בני זוג לראות את הנשים שלהן לא רק כאימהות ו"האישה שלי" (אפילו שמעתי כמה עדויות של נשים שסיפרו שהבעל אמר להן שלא יוכלו לעשות להן את זה יותר…, כי הן כבר אימהות וזה לא נראה להם… ??WTF).
נשים זקוקות להרגיש נחשקות, לא משנה בנות כמה הן, לא משנה איך הן נראות, לא משנה אם השמינו, או לא נראות כמו פעם, נשים לא יכולות לקבל (האמת שלא חייבות לקבל..) שהן כבר לא מושא הערצה, אהבה או תשוקה.
ומה לעשות? לפעמים כשנשים מרגישות מוזנחות ובלתי מוערכות על ידי בני זוגן יכולות להיות יותר פתוחות לרומנים לוהטים מחוץ לנישואים.
משעמם לי
חיים חדגוניים משאירים הרבה זוגות באזור הנוחות שלהן וההרגל הזה הוא מסוכן מדי למערכת היחסים, נשים יכולות להרגיש חנוקות (כן, כן בדיוק כמו גברים…)  כשהפסיביות בזוגיות וחוסר היוזמה יכולים לשגע אותן.
לפעמים השגרה הורגת, זוגות שהרבה זמן יחד ולא מחדשים בחיי המין שלהם למשל, או שהחיים שלהם כבר כל כך צפויים שנשים מרגישות צורך לתבל את יומן עם מאהב חדש דנדש כדי שיוכלו להמשיך בחייהן המשעממים ולא לטלטל את יציבות נישואיהן.
 

אני מרגישה לבד
בדידות הוא טריגר לא קטן, נשים שמעבירות הרבה זמן לבד , אולי כי הבן זוג עובד רחוק, או בגלל שהוא כמעט לא נמצא בבית או בגלל שהן מרגישות שבני זוגן לא מקשיב להן יותר, או לא חולקים אותם נקודות עניין ואז, פתאום משום מקום מגיע "האביר על הסוס הלבן" (או יותר נכון החבר לעבודה/ השכן/ הבחור מהחוג, רכוב על טויוטה כחולה..) ומביע עניין בחיי היום יום שלה, וזהו… היא נתפסה!, בעיקר במערבולת הרגשות החדשה שכבר שכחה מהן.

לסיכום, בעינייני אהבה ומערכות יחסים, בגידה הינו אחד מה"חטאים" הקשים ביותר בזוגיות, למה חטאים בין מרכאות? כי בגידה הוא זה שיכול להרוס את האמון והכבוד שאתם רוכשים אחד לשני אך עם זאת בגידה יכולה להיות סימפטום של משהו עמוק יותר וממנו אפשר לצמח.

אבל, מה שהדהים אותי הכי הרבה זה שגם היום במאה ה-21, בעידן המידע המתקדם שלנו יש כאלה שממשיכים לחשוב שגברים שבוגדים זה אמנם חמור אבל זו נורמה, זה די נורמלי, כי "ברור… כל הגברים בוגדים"…
אבל… אם אישה בוגדת זה "פשוט אסון" ולא יסולח!

מה אתם חושבים?

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *