לו שלגיה הייתה פמיניסטית…

לו שלגיה הייתה פמיניסטית…

היה היתה פעם נערה (ממש ממש פעם…) שאהבה סיפורי אגדות ומעשייה והתענגה על הסוף הטוב
והמאושר

של הנסיכה שסבלה כל כך אך הייתה כה נאה וידעה את מקומה וגם לשתוק ולקבל את מר גורלה אבל הסוף טוב והכל טוב כי הנסיך הואיל בטובו להבין שהיא כל כך יפה ושהוא צריך אותה כפרס.
כן, כן, אותה נערה גדלה וגידלה בנים והיום יש לה אחיינית שכמוה אוהבת את הנסיכות האלה אהבה עיוורת, המהמה… אותה עלמה שאינה עוד נערה כבר לא ממש מזדהה עם הנסיכה, נהפוך הוא, הנסיכה מעוררת בה חלחלה!
ולמה זה קרה לה אתם שואלים?
כי הגברת הבינה שבעידן של היום להמשיך למלא בג’וקים את ראשי הילדות והנערות ולהרעיל אותם בהבנה שרק גבר יכול להציל אותה או כל שטות אחרת שמנסים להעביר בסיפורי האגדה הוא כל כך אבל… כל כך מוטעה שזה גורם לה ממש לכאב.

וכך קרא שהעלמה הסרקסטית הקדישה מזמנה לקרוא כמה וכמה מסיפורי הבדיה ולצפות בסרטי הנסיכות כי מה לעשות? ספרות כבר אינה האמנות היחידה בו ניתן להעביר לילדות עד כמה הן לא מספיק טובות והיו חייבים לעשות את זה על מרקעי ענק להמחשה יתרה…
וכך התעמקה העלמה כשהיא חורקת שיניים כמעט על כל פריים או דף  והבינה שהסיפורים הללו הם חלק מהדמיון הקולקטיבי של כל הבנות האלה בלי קשר לדת, גזע או מעמד חברתי שרוצות להיות נסיכות בכל מחיר מבלי לקחת בחשבון כי אנו חיים בתקופה אחרת.
כן כן,  היום יש לנשים קול, מעמד והבנה לא כמו לפני 300  שנה על אף ש”הפלא בפלא”, עד היום ממשיכים לקרוא את אותם סיפורים ולראות את אותם סרטי אגדה, למרות שאני חייבת להודות כי בסרטי דיסני האחרונים כמו “פרוזן”, “אמיצה” ו”מלפיסינט”  התחילו להראות טיפוס אחר של אישה, יותר אמיתית ועצמאית יותר גיבורה מאשר נסיכה, אם זאת לדעתי הנזק כבר נגרם ליתר דיוק משנת 1937 כש”שלגיה” יצא לאקרנים.

לכן החלטתי למצוא סוף אלטרנטיבי ולהשתעשע ברעיון של “לו נסיכות דיסני היו פמיניסטיות…” וכמכשפה טובה (כן, כן היום אני מעדיפה להימנות בצד הזה של המתרס מאשר עלמה במצוקה השווה לנסיכה) ולרקוח שיקוי שיהפוך את כל הנסיכות מסיפורי האגדות לנשים עצמאיות שאומרות כל מה שמרגישות בלי מורא וללא פחד!
והאמת שלא רק עשיתי את זה בשביל הכיף וכדי לדמיין איך יתנהגו הנסיכות היום, גם רציתי להראות שלצערי הסיפורים האלה עזרו לחזק בנו התנהגויות מסוימות שהאמנו שהן נכונות במשך עשרות שנים אך האמת שהם ממש אבל ממש לא חייבות להיות.

אישה לאישה זאב….
חוסר הסולידריות בין נשים הוא פרט שבולט מאוד באגדות, חוסר תמיכה בקרב אותן הבנות/נשים, כי בואו נבדוק רגע את כל הרשעיות שהן לא יותר מנשים קטנות מלאות כעס, ממורמרות שהופכות למכשפות תרתי משמע ומתחרות או מקנאות בצורה עיוורת בנשים אחרות,  קנאה שנובעת מדימוי גוף ירוד עד כדי כך שהיופי , התום או הנעורים של הנסיכה מאיימים עליהן בצורה כל כך קשה שהן מוכנות להרוג אותן בגלל זה, האמת שהילת הילדה התמימה קצת מביאה לי עצבים אבל באופן אישי אני חושבת שאם לא נתאחד כנשים מעולם לא נהייה חזקות.

עכשיו בואו נבחן את הסוגיה הזאת בעין שונה, אילו הדמויות האלה היו פמיניסטיות חלק מהסיפורים  היו נידונים לגניזה, כי לדוגמא קחו את המלכה הרעה של שלגיה ותעבירו אותה לעולמינו היום, היא בחיים לא הייתה מרגישה מאוימת מהיופי והנעורים של שלגיה נהפוך הוא, הייתה מקבלת שלכל אישה בכל גיל יופי וקסם משלו ואם אתם לא מאמינים לי תראו כמה נשים מהממות יש מעל גיל 40, 50, 60 בעוד שמרגישות מיליון דולר בלי צורך להתחרות בצעירות כי למה להתחרות כשאפשר ליהנות

תיהייה יפה ותשתקי
אכן הגענו לחלק בעלילה בו אנחנו מדברים על התקרבנות , כי כדי להיות נסיכה אמיתית את חייבת… חייבת לסבול!  אבל לא רק לסבול, אלא חייבת שירמסו אותך שוב ושוב וחייבת להיות בעלת אופי ורוח של קדושה מעונה, כי אל לנו לשכוח שאחרי כל כך הרבה סבל יבוא הגמול המיוחל, או הבעל וסוף טוב, הכל טוב.
אגב, תבנית דומה אומצה בהצלחה באופרות סבון ובכמה שירים בשנות ה -80, זוכרות את טופז, סלסטה ועוד כמה קורבנות?

שוב נבחן את התכונה הזאת מהצד הפמיניסטי, וגם בלי להיות פסיכולוגית ורק בשימוש בשכל הישר שלי הייתי אומרת  שכמה מהנשים הצעירות האלה סובלות מבעיה חמורה של הערכה עצמית, שכן אין שום אפשרות מקובלת על הדעת לאפשר למישהו שהתעלל בהם כפי שקרה.
קחו לדוגמה את “לכלוכית”, אם היה לה טיפיפה של שכל או אופי לא הייתה נותנת לאף אחד לגזול ממנה את בית אביה שהיה שייך לה על פי חוק ובטח ובטח שלא הייתה מקבלת את העובדה שהעבידו אותה 24/7 מצאת החמה ועד צאת הנשמה! נהפוך הוא האמא החורגת הכולרה והאחיות הפוסטמות היו מקבלות תביעה מעורך דין ומעיפה אותם לקיבינימט.

בלעדיו אני חצי בן אדם…
בסיפור של הנס כריסטיאן אנדרסן ובהמשך בגרסה הלייט של דיסני בת הים הקטנה מוכרת את קולה הענוג לאורסולה מכשפת הים וזאת כדי שהיא תעניק לה זוג רגליים חטובות ללא צלוליטיס, בתקווה שהנסיך החתיך יתאהב בה רק מזה שהיא פצצת על  כי זה כל מה שיש כיוון שקול… אין!  ותגידו לי, מה יותר קוסם לגבר ממוצע גם אם הוא נסיך, מאישה מהממת בלי יכולת דיבור או להביע דעה או עמדה שמוותרת על הכל כולל משפחתה, חברים והסביבה שלה.
באמת???
בת הים הקטנה בגרסתי הפמיניסטית הייתה אומרת לנסיך “אם אתה אוהב אותי או רוצה אותי, מה שאתה רואה זה מה שיש כך שתצטרך לקבל אותי עם זנב הדג שלי.
אבל לא רק אדוני, אנחנו  צריכים לדבר על כמה עניינים במערכת הזוגית שלנו, אני צריכה את הספייס שלי לכן מדי פעם אני אעלם לך לבית אבי ואקפוץ לאוקיינוס לטייל עם החברות בקניון הספינה הטובעת בלב המפרץ, בנוסף אני דורשת (לא מבקשת) שתיהייה מסביבי הרבה הרבה מים בריכה, אגם או מה שנראה לך, משאירה לך את ההחלטה, וגם מבהירה לך כי אני אוהבת לשיר, לצאת לשחייה לילית עם חברות ואם לא נראה לך… תודה, אבל לא, תודה…”

מחכה לו שיבוא
ברור לכל אחת מהנסיכות שהנסיך החלומי יפתור לה את כל המצוקות, לעלמה הענוגה לא יהיו יותר בעיות כלכליות כי התאהבה בשוביניסט סליחה.. בגבר שטחון בכסף שייתן לה את כל מבוקשה.
וכך היפהפייה הנרדמת יצאה מקללת השינה הנצחית בגלל הנסיך האמיץ  שבינינו נראה לי סוטה עם פטיש קשה לנשים ישנות…. ואז נישק אותה והעיר אותה מתרדמת כמו איזה אהבלה שחיכה שמשהו או יותר נכון מישהו יעזור לה לחזור לחיים .
מדהים שבכל האגדות האלה לכל הנסיכים בפנטזיה יש שיער שופע, גוף אטלטי, יפי תואר, הם מומחים להעניש מכשפות, מתמחים בכיבוי אש ולהרוג דרקונים אך בעיקר הם אוהבים להשיג את הפרס הגדול ביותר שהוא הגברת הכי היפה, חסרת התועלת והכנועה ביותר מכל באזור.

הנסיכה של היום, בדמות של אישה מודרנית הייתה אומרת קבל עם ועדה שלא צריכה גבר מיליונר, שהיא עובדת במשרה מלאה בעמדת ניהול והיא תילחם לקבל שכר שוויוני על אפם וחמתם של כל הנסיכים השוביניסטים שעובדים יחד איתה וכמובן שלא הייתה מקבלת את הקללה ונשארת רדומה במשך כל כך הרבה זמן, אלא יוצאת ללימודים, להשכיל ולחפש את עצמה ובמקום ליפול כמו מתה באמצע היער הייתה יוצאת לטיול הרפתקה, קורעת את הדרקון לגזרים או כל מכשול שהייתה מוצאת בדרכה ואחרון אחרון חביב, בחיים לא הייתה נותנת לנסיך גם אם הוא הכי מבוקש בעיר לנשק אותה ללא הסכמתה, בטח לא בלי הזמנה לדייט ראשון ובדיקת פרטים מעמיקים על גבי דפי הפייסבוק .

הוא עושה את זה רק מאהבה
מה שהחיה עשה לבלה היפה והתמימה, זה שהשאיר אותה בטירה בלי יכולת יציאה זה פשוט חטיפה ואם לאחר תקופה היא התאהבה בייצור זה לא יותר מתסמונת שטוקהולם ועל אף שניתן לומר על בלה שהיא לא שטחית ואהבה את החיה מעבר למראה אי אפשר להתייחס למערכת היחסים הזאת כבריאה או נורמלית.
זה בכלל לא רומנטי או מציאותי להאמין שאחרי ריקוד או נשיקה ראשונה, הם נועדו לחיות באושר לעולמי עד או להיסחף לאשליות בלי הזדמנות להיכרות עמוקה, בלי להעריך את המעלות ולקבל את הפגמים. בנוסף ומבחינתי הקש ששבר את גב הגמל הוא להשתגע ולעשות שמיניות באוויר (סיפור לכלוכית שוב) כדי להגיע למסיבה גם אם היא הכי הכי בעיר כדי להיות מוצגת לראווה כמו בקר לפני שחיטה (רחמנא לצלן), עבור איזה מחזר עם תסביך של ילד בחנות ממתקים שיבחר בך מכל העלמות כי אך ורק אחת ויחידה תהייה המיועדת ברת המזל שיהיה לה הכבוד להיות אשתו.

אם הנסיכות הנאוות היו טורחות לקרוא את סימון דה בובואר או לפחות להשתמש  בשכל הישר שלהן היו מבינות שהן לא פרס או גביע ושמערכות יחסים בין בני אדם חופשיים הם בלי קשר לגבר או אישה בעיקר היכולת הגדולה של זכות הבחירה.
נסיכה הגיונית הייתה מבינה שקודם כל היא חייבת לאהוב את עצמה, ליצור לעצמה מרחב וחיים אישיים ורק לאחר מכן לבנות מערכת יחסים של חברות, זוגיות ואהבה.

האמת, אם גברים מסוימים במאה ה-21 (לא כולם) עוד מפחדים מנשים עצמאיות וכשהם שומעים את המילה פמיניזם מפתחים אלרגיות קשות, גרד וכאב ראש, דמיינו באיזה פאניקה היה נתקף הנסיך במאה ה-19 אם היה פוגש בדרך כמה נסיכות בגרסה המועצמת והפמיניסטית.
אני די בטוחה שהם היו מתייגים אותם במיידי בתור נוירוטיות , מתוסבכות ומסובכות רק מזה שמשתוקקות לשוויון או בגלל רצון לגורל שונה.

האמת שאני די בטוחה שאם היו משכתבים את סיפורי הנסיכות היום, הסוף של הסיפור והמעשייה לא יהיו כפי שאנו מכירים.  ככל הנראה, העלמות היקרות האלה, בלי שום תקינות פוליטית, היו הופכות למכשפות, עם מאהב בעל אוזניים מחודדות, או היו נשארות רווקות לנצח.

וזה סוף הסיפור, והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה……

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *