יורדת לתרבות רעה

יורדת לתרבות רעה

כתבתי את הפוסט הזה לפייסבוק בזמנו, אבל ממשיך להיות אקטואלי גם היום  כי הגב’ מיכל ממשיכה לספק לנו חומר לכתיבה

השבוע הרשת געשה או יותר נכון כל קבוצת הנשים פלאסיות קיבלה תזכורת על כך שרזון הוא השחור החדש.

למי שלא שמע, ראה או קרא, גברת מיכל צפיר החליטה שהקבוצה הזאת “מתקרבנת” .
לדבריה, כשהיא הייתה בחורה שמנה היא יכלה למצוא כל בגד בכל רשת וכל דבר שרצתה השיגה, ולא בכתה על מר גורלה אלא לקחה אחריות ועשתה מעשה שתורגם לאחר מכן לאורח חיים בריא, הרזיה ושאר ירקות תרתי משמע.

היא המשיכה והשכילה לחנך את כולנו במנטרה הקבועה שלה של לקחת את עצמך בידיים, קחו אחריות, אל תבכו, תשנו, גם הוסיפה באדיבותה ללמד אותנו שחוסר המעש ביחד עם ההתבכיינות לא תורמות במאום. ושלא תחשבו שפה היא סיימה את הטענות שלה, לא ולא, עוד המשיכה ואמרה ש”אפילו מידות 46″ ימצאו ביגוד ברשתות המובילות ושלא מבינה על מה כל הרעש והמהומה שהקבוצה הזאת מקימה.

האמת ממש אהבתי את האפילו שלה כי אם את מידה 48 או יותר אפילו לך אין מקום ברשתות הישראליות אבל כמו שהיא אמרה זה לא כלכלי להם.

לאחר שקראתי כל פיסת בלוג, פישפשתי בכל קבוצה, ראיתי תוכנית טלוויזיה ושמעתי תוכנית רדיו בכיכובה של מיכל, הבנתי, מה יותר טוב מלתקוף קבוצה שלמה כדי להישאר בתודעה הציבורית? איך ניתן לרשת לעבוד לטובתנו אם לא ניצור פרובוקציות במעטה של חיוך תמים?
ואז היכה בי, החלטתי לקחת אחריות כדברי מיכל ולעשות מעשה, על כל פוסט שלה אגיב ואענה באג’נדה שלי וזה יכלול את כל מה אני חושבת על דימוי גוף, ועל הרשתות, ועל ההתקרבנות ועל כך שאפשר ואפילו חשוב לקחת טרמפ פירסומי על הגב
של כולנו.

וכך עשיתי, התחלתי להגיב על כל פוסט במה שנראה לי תשובה הולמת ופתאום כל המעריצות, חברות, אוהבות, ממשיכות ושאר בנות התחילו להגן על הגורו, חס וחלילה שלא אגרום לה נזק פסיכולוגי בלתי הפיך או שחס ושלום לא תסבול מירידה ברמת הסוכר הלא קיים בתפריטה.

מאותו רגע התחלתי לקבל תגובות זועמות, , קראו לי לא מפרגנת ועוינת הבנתי שאני במלחמה שזה הן או אנחנו, באותו רגע גייסתי כמה מהקבוצה שלנו והתחלנו במלחמה עקובה במילים פוגעניות ומיותרות והבנתי שבמלחמה כמו במלחמה אף אחד לא מנצח באמת וכל מה שעשיתי זה לרדת לתרבות רעה

ומיכל? היא נהנית מהטראפיק הנפלא באתר שלה.

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *